לדעתי, אין מדובר בשכר ועונש, אלא, בשני מצבים תודעתיים שונים אשר כל אדם יכול לנוע בינהם. מצב תודעה של זיעה וצער, טוב ורע לעומת מצב תודעה של הקשבה לנשמה ומכך חיבור לטבע ולראיית גן העדן בכל מתרחש ומתרחש בחיי היומיום.

 

תיקון ליל שבועות הוא תיקון לחטאו של אדם, החטא הקדמון.

מאז ועד היום עברה האנושות כברת דרך ארוכה, ממציאות גן עדן הרמונית וחסרת מאמץ למציאות של הרס, ניצול, ומופרדות האדם מן הטבע ומן האדמה עליה הוא חי.

מציאות בה השטחים הפתוחים מנוצלים לשימוש האדם, לגידול מזון, בניה, כבישים ונוי . שימוש הרסני וחסר מודעות זה גורם להרס אדיר ובלתי ניתן למדידה של שאריות גן העדן. שאריות של טבע מאוזן החי בזכות עצמו ומאפשר את קיומנו, העצים המייצרים את החמצן שאנו נושמים, אין סוף החרקים המפרים את הפרחים ההופכים לפירות, ריבויי שוכני קרקע המייצרים אדמה פוריה וכו'... וכו'...

 

אם כך, מה הקשר בין גינון לתיקון שבועות?

הגינון הוא תופעה חדשה, בת מאות שנים ספורות. גינון הוא הניסיון ליצור אווירה מסויימת באופן מלאכותי באמצעות צמחיה, מים, אבנים, עץ וכו'...

הגינון המודרני עוסק בשיקולים אסטטים ופרקטיים כמעט בלבד, שיקולים שאינם מחוברים לטבע. למרות, שלאחרונה נכנסו גם שיקולים של חיסכון במים ובתחזוקה.

אך אין די בכך. לדעתי, על העוסק במלאכת הגינון לשאול עצמו כיצד ליצור מציאות גן עדן, מציאות של שפע בה יש הדדיות בין כל מרכיבי הבריאה: אדמה, חי, צומח, דומם, מים ואש, כשהאדם נכלל בין מרכיבים אלו ומשימתו היא לעבדה ולשמרה.

 

כיצד יכול הגן להשפיע משפעו על תיקון המצב? מה הגן יכול לתת לבריאה? כיצד לייצר גן הגדל מעצמו ללא מאמץ, ללא תלות באדם? גן בו תפקיד האדם הוא רק שותף למלאכה, "לעבדה ולשמרה"?

כיצד ניצר גן בו יש מקום לבעלי חיים רבים ככל הניתן? כיצד הגן יניב תועלת לאדם אך גם לבריאה כולה.

שאלות אלו יכווינו את הגן למקום של תיקון עולם, יחברו את האדם החי בגן למציאות חיים הקשורה אל הטבע לשורשי קיומנו – לשלוות הנפש.

 

אמן!

 

חזרה לרשימת המאמרים לחץ כאן