כל היצורים האלה נממצאים באופן טבעי באדמה וניתן להביא אותם לערמה באופן ייזם ע"י הכנסת אדמה לקומפוסט. ליצור הקומפוסט דרוש חמצן ואויר בשפע. לכן הקומפוסטר צריך להיות מאוור דיו. לקומפוסט בכל שלביו יש ריח טוב ונעים – אם לא סימן שמשהו אינו כראוי. אבל לא די באויר, לקומפוסט טוב ומהיר דרוש איזון בין מספר פרמטרים: אויר, לחות, פחמן וחנקן. מה זה אומר? ערמת הקומפוסט צריכה להיות לחה, לא רטובה כי אז אין אויר. והערמה נהיית מסריחה בניחוח אמוניה. מה זה העניין הזה של החנקו והפחמן? אז ככה, בהכנת הקומפוסט משתתפים מיקרואורגניזמים רבים שלקיומם דרוש חלבון רב ולשם כך אנו זקוקים לחנקן במידה הנכונה.איך עושים את זה? החנקו מצוי בשאריות מן החי בכמות גבוה או בצמחים צעירים, שאריות מזון או עשבים ירוקים. הפחמן מצוי בצמחים מעוצים ויבשים כגון עלים, נסורת, קש וכו'... היחס הנכון והטוב ביותר שאני מצאתי לשאריות המטבח הצמחוני הוא על כל דלי שאריות טריות שני דליים של עלים יבשים. תערובת זו גם שומרת על רמת איוורור סבירה, אם כי לעיתים צריך להרטיב מעט את הערמה. אם מקפידים על יחס נכון של חנקן ופחמן מהירות הבשלת הקומפוסט תהיה מהירה יותר עד שלושה חודשים, במידה וישנו מחסור בחנקן התהליך יכול להתעקב עד שישה חודשים וזה גם בסדר גמור!!! אז אחרי שהקפדנו על יחס הפחמן/חנקן. נשאר רק להקפיד על יחס הלחות והאוורור. זכרו ערמה יבשה מידי הקצב איטי מאוד ואין ריח ואין חיים.

ערמה רטובה מידי ריח לא טוב והרבה זבובונים (קצת זבובונים יהיו תמיד).

 

חשוב להקפיד לערבב את הערמה ולמצוא את הניחוח הנעים – זה המפתח להצלחה!!! זהו ממש ממש על קצה המזלג!!! בהצלחה, מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה

 

חזרה לרשימת המאמרים לחץ כאן